קופת גמל היא למעשה קופת חיסכון, שהמעביד והעובד מפרישים אליה מידי חודש שעור מסוים משכרו של העובד כפי שנקבע בין הצדדים בחוזה העבודה (בדרך כלל התשלום הוא 5% מכל צד). כאשר העובד מגיע לגיל פרישה או עוזב את מקום עבודתו לפני גיל פרישה הוא מקבל את הכספים שהצטברו לזכותו בקופה בצירוף ריבית ורווחים.
ביטוח מנהלים - בשנות ה- 50 הגו חברות הביטוח רעיון שיווקי שהוכיח את עצמו "ביטוח -מנהלים", שהוא בעצם רכישת תנאי הפרישה לעובד שכיר (ולאו דווקא מנהל...) במסגרת תכנית ביטוח חיים.
השם האטרקטיבי הוא למעשה שילוב של ביטוח חיים ריסק למקרה מוות + מרכיב חיסכון לגיל פרישה שאותו ניתן למשוך בסכום חד פעמי או במשיכות חודשיות המהוות קיצבה .
קהל היעד של התוכניות היה שכירים שלא היו מאוגדים במסגרות הקיבוציות, או שהכנסתם הגבוהה היתה מבוטחת רק בחלקה בקרנות הפנסיה והם ביקשו לרכוש בעצמם כיסוי נוסף.קרן פנסיה - חברת העובדים הגתה בשנות ה- 20 מסלול חיסכון לעובדים שכירים לבטחון פנסיוני לעת פרישה. כך נולדו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שבהם מבוטחים גם כיום מאות אלפים. חבר בקרן זכאי לפנסיית זיקנה חודשית ( שלא ניתן לפדות אותה בסכום חד-פעמי) בהגיעו לגיל פרישה (גברים - 65, נשים - 60) וזאת שתנאי שצבר לפחות 10 שנות חברות בקרן. שיעור פנסית הזיקנה נקבע לפי מספר שנות החברות בקרן.